#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"על מה נדרש הפסוק דלהלן לעניין טומאת מגע:<br>וכל הנוגע בעצם?<br>או בחלל?<br>או במת?<br>או בקבר?<br>והיכי דמי איבר מן המת, ומה החידוש שיטמא? (לר""ל ולריו""ח)."	"זה עצם כשעורה.<br>זה אבר מן החי ואין בו להעלות ארוכה.<br>זה אבר מן המת ואין בו להעלות ארוכה.<br>לרבות קבר שלפני הדיבור.<br>לר""ל אבר גם בלא עצם כשעורה, וקמ""ל דאפ""ה הוא מטמא.<br>לריו""ח רק כשיש בו עצם כשעורה ומשום עצם, וקמ""ל דלא רק במגע מטמא אלא גם במשא."	נזיר דף נד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו קבר שלפני הדיבור שהוצרכו לרבותו לטומאת מגע? (2)<br>וכמאן אתיא? ומה מ""מ הקשו התוס' מיבמות?<br>ומדוע הוצרך רבי בנאה לציין המערות? (2)"	"א. קבר שלפני מתן תורה שלא היו ישראל. ב. קבר שלפני שנאמרה פרשת אוהל, דס""ד אדם כי ימות מכאן ואילך דווקא.<br>ולפ""א אמרו תוס' דלא אתי אלא כר""ש דבאוהל אין העכו""מ מטמאים. והקשו דאף לר""ש אסיקנא ביבמות דבמגע ומשא מטמא.<br>ורבי בנאה ציין משום אדם הראשון ואברהם שנקראו אדם. [דבאברהם כתיב האדם הגדול בענקים].<br>או דס""ל דמרבינן להו מקרא דקבר שלפני הדיבור."	נזיר דף נד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תנן גבי טומאות שהנזיר מגלח עליהם דאינו מתחיל למנות אלא עד שיטהר.<br>אלו ב' צדדים אמרה בזה הגמ'?<br>ומהיכן נפשט הספק?<br>וכמאן אתיא מתני' לפי""ז?"	אם היינו בשביעי אחר שיזה ויטבול, או בשמיני אחר הבאת קרבנותיו.<br>ופשטו מהא דתנן בטומאות שאין נזיר מגלח שמתחיל למנות מיד דהיינו אחר שיטבול ויזה, דמשמע דהכא דאינו מיד הוא רק בשמיני.<br>ואתיא כרבנן דאין נזירות טהרה חלה עד שיביא קרבנותיו.	נזיר דף נד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו י""א טומאות אין נזיר מגלח עליהם?<br>ואלו ב' טומאות נוספות אף עולות לו מן המניין?"	סככות ופרעות.<br>בית הפרס, וארץ העמים.<br>גולל ודופק.<br>רביעית דם ורובע עצמות.<br>כלים הנוגעים במת.<br>ימי ספורו וימי גמרו של מצורע.<br>ואילו זב וזבה וימי הסגרו של מצורע, אף עולים לו מן המניין.	נזיר דף נד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם סככות ופרעות?<br>ומדוע אין הנזיר מגלח עליהם?	"סככות הוא אילן המיסך על הארץ, והענפים רחוקים ואין בהם פותח טפח, ואין מטמא אלא מדרבנן.<br>פרעות הם אבנים היוצאים מן הגדר וטומאה תחת אחד מהם, ומה""ט ספק ברה""ר טהור, ומדרבנן טמא.<br>וכיון שהם דרבנן אין מגלח עליהם."	נזיר דף נד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהם גולל ודופק? (לרש""י ולר""ת).<br>ומה הקשה ר""ת על רש""י?"	"לרש""י גולל כיסוי הארון, ודופק הוא כיסוי של צדדים.<br>והקשה ר""ת מהא דאמרינן על פני השדה לרבות גולל ודופק, ומשמע שהם על פני השדה.<br>ולזה פירש דגולל הוא המצבה, ודופק הוא האבנים מהצד שעליהם המצבה נסמכת."	נזיר דף נד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהם ימי ספורו, וימי גמרו, של מצורע?<br>ומדוע הוצרך להזכיר שבשניהם אין הנזיר מגלח?<br>ומה מ""מ הקשו התוס'?"	"ימי גמרו הם ימי חלוטו, ימי ספורו הם הימים שמונה לטהרתו.<br>ואיצטריך דגם ימי גמרו החמורים אינם סותרים, וגם ימי ספורו הקלים אינם עולים לו מן המניין.<br>והקשו תוס' דמ""מ סגי למימר ימי ספורו, ונדע ממילא דאין ימי חלוטו סותרים, דא""כ מאי נפק""מ במה שאין ימי ספורו סותרים, הרי כבר נסתר מעיקרא."	נזיר דף נד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הסתפקו בסוגיין אי ארץ העמים משום גושה גזרו או משום אוירה, הא אמרינן בשבת דמעיקרא גזרו על גושה ואח""כ על אוירה, הרי שגזרו?<br>ואיך א""ש כ""ז עם הא דתנן באהלות דארץ העמים מטמאה במגע ומשא ולא באוהל? (3)."	"בשבת ה""ק, תחילה גזרו על מגעה לבד, ואח""כ גזרו גם במאהיל. וכאן הנידון אם גזרו על על הגוש לטמא במגע ובאוהל, או גזרו גם על האויר עצמו, ואף במהלך בשידה תיבה ומגדל.<br>מתני' דאהלות בגוש הבא מארץ העמים לארץ.<br>או דמתני' דהתם קודם גזירה אחרונה דשבת.<br>או דמתני' דהתם איירי במכניס ידו לארץ העמים גרידא דאינו נטמא עד שיכנס כולו לשם."	נזיר דף נד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מבואר במתני' דגם בדברים שאין הנזיר מגלח עליהם הוא צריך להזות. באיזה דין במשנה הקשתה הגמ' דלא יצטרך להזות? ועל מי הקושיא?<br>ומהיכן הוכיחו דלא בכל הנהו דמתני' צריך להזות? (ב""פ בתוס').<br>ומאלו ב' טעמים מבואר בתוס' שיש לפקפק בהוכחה של הפירוש הראשון?"	"ארץ העמים למ""ד דמשום אוירה גזרו עליה, דאז אינו מעניין טומאת אוהל כלל.<br>לפשטות הגמ' הוכיחו מהא דכלים שנגעו במת דבהם ודאי א""צ להזות דהיא טומאת ערב.<br>ובתוס' הקשו דנימא דאיירי בכלי מתכת דחרב כחלל. [ור""ת תירץ דא""כ הנזיר מגלח]. וכן לדעת הסוברים דגם שאר כלים יש בהם דין חרב כחלל.<br>ולזה פירשו תוס' בפ""ב דעיקר קושית הגמ' היא מימי גמרו וספורו של מצורע דאינם בני הזאה."	נזיר דף נד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן הכריח ר""ת דכלים שנגעו במת דמתני' לא איירי בכלי מתכת?<br>ומה שלח לו ר""ח כהן?<br>ומה הוכיח מהתוספתא?"	"משום שא""כ הנזיר מגלח עליהם, דחרב הרי הוא כחלל.<br>ושלח לו ר""ח כהן איזהו בית אשר תבנו לי, דכהן מוזהר לטומאה שהנזיר מגלח עליה, ואי אפשר להזהר בבית שלא יהיה בו מסמר שנגע במת.<br>ובתוספתא איתא דמשכח""ל בכלים שיטמאו ד', והיינו ע""כ בכלי מתכת, ואפ""ה אמרינן התם דאין הנזיר מגלח אלא על טומאת המת בלבד, והיינו לאפוקי כלים."	נזיר דף נד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש דין חרב כחלל בכלים שאינם כלי מתכות?<br>ומדוע במגביה עצם כשעורה שבחמת ונוגע בחמת התנור נטמא? (2)<br>ומהם הבגדים דאיתא בספרי שהם מטמאים טומאת שבעה?<br>ומה דין כלים הנוגעים בכלים בכלי מתכות?	"לר""ת אין דין חרב כחלל, לר""י מסימפונט יש.<br>ולצד דיש הטעם מצד מה שמגביה העצם נטמא במשא, וחוזר ומטמא את החמת להיות כמותו, והיא מטמאת את התנור.<br>אבל לצד דאין בזה חרב כחלל, צ""ל דהוא משום שבשעת נישאתו נגע בחמת, והו""ל דיקרב בדיקרב.<br>ואי אין חרב כחלל בשאר כלים, בגדים היינו תכשיטי מתכת.<br>וכלים הנוגעים בכלים ודאי אין בהם דין חרב כחלל, אלא רק כלים באדם ואדם בכלים."	נזיר דף נד		
